השאיפה באתיקה של אחריות היא לבסס ערכי דאגה ואחריות במרחב האישי, הבין-אישי ובין האדם לסביבתו, ולחזק את הזיקה שבין המרחבים, מתוך הבנה שהאחד תלוי בשני לקיומו הבריא. בשורות הבאות אנסה לברר את משמעם של ערכי הדאגה והאחריות, את ההצדקה לביסוסם וכן את חשיבותם עבורנו, החיים בעידן משברי אך גם רווי הזדמנויות. כמעט כל הגות פילוסופית … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (1)
קטגוריה: על דרכי קלקול תיקון
אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (2)
מהזווית המוסרית, פגימותו של היחיד משפיעה באופן בלתי נמנע על הסביבה, שכן תחושת שגשוג פנימי, לפי תפיסות אחדות, היא תנאי הכרחי לשגשוג חברתי ואקולוגי בר-קיימא. אני מדגיש בר-קיימא משום שניתן להיות אדם מוסרי גם ללא תחושת שגשוג נפשי וללא תחושת משמעות בחיים. אלא שהטענה באתיקה המודרנית ובמיוחד בזרמים הדתיים שלה, שאין לאדם יכולת לקיימות מהותית … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (2)
אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (3)
דוגמא אחרת לעניין השגת המשמעות בחיינו היא הטענה שהיכולת לחוויית משמעות תלויה ביכולת לביטוי כנה. לא כנות במובן ה"ריאליטי" הגס של ימינו, אלא כנות הנובעת ממקום הפוך לו - מחשיפה ויישום של הממדים הפנימיים הרגישים באדם המגלמים בתוכם ערכים של אחריות, אותנטיות, קהילתיות ועוד. היכולת להכיר ולתת ביטוי לרגישות המובנית בכל אחד מאתנו. היא אולי … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (3)
כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות:
שני מושגים נתמעטו בנפש האדם בשנים האחרונות ולהתמוטטותם השלכות מרחיקות לכת על החברה האנושית. האחד הוא מושג האמת והשני מושג הצדק. לא שלפני כן היה להם ביטוי מוחשי או ראוי בחיי האדם, אלא שאי-הושבתם של המושגים בנפש האדם בימינו היא בבחינת פריבילגיה שאין אנו יכולים להרשות לעצמנו והיא קשורה לתופעת הניהיליזם הפילוסופי-תרבותי. אם היינו חיים … המשך קריאת הפוסט כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות:
כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות (2)
היכן האמת יכולה לקבל ביטוי? למשל במדע, היכן שאין התערבות של הנטייה האנושית היחסית שתוארה לעיל. המדע מאפשר להתגבר על היחסיות תוך תיאור המציאות בשפת הפורמליזם הלוגי או המתמטי המתגבר על המטעה שבתופעה הנראית לחושים האנושיים. לדוגמא לא היינו יכולים לדעת על התהליך האבולוציוני האיטי והמורכב אם הסתמכנו רק על העכשיו החושי (כשם שעשו עד … המשך קריאת הפוסט כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות (2)
כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות (3)
גם האמת הפנימית (הכנות) היא פן נוסף של אמת אנושית בתרבות המודרנית*. אמנם אמת לא מושלמת ונתונה בהחלט להטייה וטעות, אך עם זאת מבטאת באופן הטוב ביותר הנתון לנו את האמת האינטואיטיבית. כנות משמעה לתת ביטוי למורכבות הרגשית שלנו. בכנות מתגלה האדם כפי שהוא: מתלבט, חרד, פגיע (ולכן גם ישר, אמיץ וחזק) – האדם האמתי - … המשך קריאת הפוסט כמה ערכים חשובים בכל אתיקה עתידית של אחריות (3)
על פירוד וניהיליזם מוסרי
האדם המודרני נתון במצב של משבר אישי, חברתי וסביבתי. שורש המשבר נעוץ, לפי דעות אחדות, בתחושה של פירוד בתפיסת הממשות של האדם. בין האדם לבין עולמו הפנימי והחיצוני קיימת מעין מחיצה המונעת ממנו "להרגיש" כראוי את עצמו וסביבתנו. לפירוד זה נודעת משמעות הרסנית, שכן האדם חווה את הממשות כמרחב זר נטול משמעות, מאבד את ערכה ומשמעותה, … המשך קריאת הפוסט על פירוד וניהיליזם מוסרי
סובייקטיביזם מוסרי והגורם הטכנולוגי
שתי מגמות היסטוריוסופיות תרמו להיווצרות תחושת הפירוד המוסרי בעת המודרנית. בפן הרעיוני מדובר בהנחת היסוד של האתיקה המודרנית, הגורסת שבין הממשות הכללית למוסר אין קשר ישיר. כלומר, ערכים אובייקטיביים אינם נמצאים בממשות, אלא בנפשו של האדם ובה הם מתעצבים לאור צרכיו, נטיותיו, חינוכו וכדומה. את אבני היסוד להנחה שעליה מבוססת ההנחה המעצבת את האונטולוגיה האתית … המשך קריאת הפוסט סובייקטיביזם מוסרי והגורם הטכנולוגי
אונטולוגיה מוסרית בשני אופנים – יונס ושכטר
במסגרת עבודת הדוקטורט אותה אני כותב בימים אלה באוניברסיטת ת"א אני בוחן שתי פרדיגמות, שתי דרכי הגות, המבקשות להתמודד עם אתגר הפירוד והניהיליזם הערכי (ולכן המוסרי) שהוא יוצר. שני ההוגים שאת הגותם אני חוקר הם האנס יונס (1903-1993) ויוסף שכטר (1901-1994) מציגים הגות מקורית ואמיצה, בעלת מאפיינים אתיים ברורים. מפתיע לגלות שלמרות שהם חולקים קווים … המשך קריאת הפוסט אונטולוגיה מוסרית בשני אופנים – יונס ושכטר
על סיבות הפירוד והקושי המובנה בתחושת אחריות
סקירה מהירה של נקודות הנראות לי רלוונטיות בכל הנוגע לטבע עולם ואדם ביחס לאתיקה של האחריות.
פירוד ואחריות (1)
הזמן. תווך גלי יסוד בו נע כל הקיים במרחב. "הדבר" היוצר ומכלה, המחבר ומפריד. השינוי. הזמן המעקר את משמעותו של כל דבר קיים, שאת טבעו בעיניים אנושיות תיאר ביגון קהלת: "יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן -עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה" (קהלת, … המשך קריאת הפוסט פירוד ואחריות (1)
2.
לא פשוט לחיות, כך אומרים. לחיות משמעו להיות בהתגברות מתמדת. כל יצור חי מתקיים בקבוע הכרתי זה לטובת קיומו. העולם מקום אלים, בכך אין ספק. כמה אתגרים ופגעים עומדים בדרכו של כל חי. מספיק לראות את היחסים בין האובייקטים השונים בו בכל דרגותיהם לאורך ההיסטוריה בכדי להבין על מה מדובר. תנאי יסוד זה של הטבע … המשך קריאת הפוסט 2.
3.
מגמתו של האדם וגם של החברה האנושית אם אנו מתבוננים בה בפריזמה היסטורית-פסיכולוגית היא מעבר מחוסר סדר לסדר. מאי-וודאות לוודאות. התבוננות כזאת מגלה אין-ספור ניסיונות להכחיד את חוסר הוודאות, את הסבל ואף את המוות (בעזרת מניפולציות קוגניטיביות כמו גם מעשיות להדחקתו). הניסיון לדחות שלושת מגורמי יסוד אלה בחיינו גורר ניסיון לשלוט במצבים בהם הם באים … המשך קריאת הפוסט 3.
4
מי מוכן לשלם היום את המחיר עבור רווחת האדם העתידי? "הם כבר יסתדרו, כמו שאנחנו הסתדרנו" יש שיגידו. "תן לראות שאני מסיים את היום הזה" יאמרו אחרים. "אקולוגיה? אחריות? אלה פריבילגיות של עשירים או צעירים דיים להכיר את החיים האמתיים" יגיד הציניקן. לא לחלוטין טועים האומרים כך. באופן הגיוני אין האדם שם את הונו על … המשך קריאת הפוסט 4
5
הטבע האבולוציוני אולי הכין אותנו טוב להישרדות אבל הוא לא הכין אותנו לחיי רווחה ברי-קיימא. הקדמה הטכנולוגית עומדת לרועץ עבור השאיפה לבניין תרבות בעלת מאפייני אחריות. מצד אחד היא משפרת את איכות החיים אך מנגד היא מגבירה את הדרישה למשאבי טבע בתרבות המקדשת את הרגע ואת החומר. לצרכים החומריים שמביאה הרווחה הטכנולוגית נלווים גם מבחינה … המשך קריאת הפוסט 5
6
בסופו של דבר אני מהרהר באופק השאיפות של האדם בזמננו. לשם מה כל הטרחה שאנו טורחים כל היום? אילו מטרות אנו מבקשים להשיג? כיצד אנו מנסים לממש אותן? האם זה שווה את כל הטרחה? לעתים נדמה שאופק השאיפות צר להחריד ולכן גם מנעד הפעולות שלנו. נדמה שוויתרנו על האפשרות לחיות בסיפוק והנאה בעולם הזה ואנו … המשך קריאת הפוסט 6
על תיקון האדם (1)
"הבא לתקן יתחיל בו בעצמו; הווה אומר , יתחיל, אבל לא יסיים: חייב אדם לצאת לדרכו מעצמו, ולא לכוון את דרכו אל עצמו; מוטל עליו לתפוס את עצמו, אבל חלילה לו שיהא נתפס אל עצמו ויטפל בעצמו". (מרטין בובר, 'בפרדס החסידות', עמ' 36). יש להכיר את הילד בכדי להבין כמה פוטנציאל פנימי טמון בו. עולם … המשך קריאת הפוסט על תיקון האדם (1)
על תיקון האדם (2)
אצל יותר מדי בוגרים התפתח דפוס רגשי מובנה של חוסר ערך, שלו השלכות שליליות על איכות חיי היחיד, אבל לא פחות מכך על איכות חיי החברה והסביבה. אין הכוונה כאן למקרים הקיצוניים של חוסר ערך המובילים לתגובות של ביטול עצמי או לפגיעה עצמית כפי שנהוג לחשוב, אלא למצבים הנורמטיביים של תחושת חוסר הערך. אלה המצבים … המשך קריאת הפוסט על תיקון האדם (2)
תיקון האדם (3)
אצל יונס ושכטר שהזכרתי באחת הרשומות הקודמות אנו מוצאים פילוסופיה קיומית המבקשת להתמודד בדיוק עם אתגר שרטוט אדם האחראי לעצמו ולעולמו. למרות הבדלים במוקד החקירה הפילוסופית (יונס מתמקד בתופעה הביולוגית ושכטר בממד הדתי בנפש האדם), הרי שכמה הנחות יסוד דומות מונחות ביסוד הגותם. אציין מתוכן שלוש אשר יכולות להנחות אותנו בבקשתנו לתיקון האדם: מוניזם (אחדות) פילוסופי: … המשך קריאת הפוסט תיקון האדם (3)
תנאים לשינוי פנימי
"לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז" (מסכת תענית, פרק ג) בכדי לעורר שינוי צריך בראשונה להגיע לחוות תחושת נידחות וטעייה, שתי היפָעלוּיוֹת החיוניות לתכונה ההכרחית לשינוי - הענווה. לא הבנה בהגיון אלא בתחושה הפנימית. תחושה בה מתבהרת ההבנה שכמה שאנחנו לא מתאמצים אין סיפוק ואין ברכה בעמלנו. אנחנו מקלקלים היכן שרצינו לתקן … המשך קריאת הפוסט תנאים לשינוי פנימי
תנאים לשינוי פנימי (2)
מה קורה אם וכאשר האישיות שלנו עוברת תהליך של תיקון פנימי? העולם הופך להיות מתוקן. מי שחווה עבודה משמעותית על הפנימיות שלו יעיד: הדברים מסתדרים, זורמים. מתגבשת מזיגה בין העצמי לבין העולם, והיא חשיבותו המהותית של פעולת התיקון. הגוף הופך להיות חיוני - תנאי מהותי לא פחות לכל בריאות ואושר של אדם. זיקה הדדית קיימת … המשך קריאת הפוסט תנאים לשינוי פנימי (2)
תיקון עולם
הנחת מוצא כאן היא כי תיקון היחיד הוא תנאי ראשון והכרחי לתנועה לתיקון חברתי. היות והיחיד בהנחותיו ופעולותיו הוא מקור הקלקול בעולם הרי שבידו גם המפתחות לתיקון הקלקול בספרה החברתית המורכבת מיחידים רבים. מימוש הפוטנציאל האנושי ישפיע לטובה על היכולת של היחיד ליצור חברה בריאה ומוסרית.
תיקון עולם (1)
הדור שלנו מקבל ירושה לא פשוטה שאם נתאר אותה כ- 10,000 שנות ניצול ודיכוי זה יהיה אנדרסטייטמנט. אבל להבנתי, כמה שזה ישמע מפתיע, אנחנו חיים היום בעידן הבשל לאחריות לאור הבשלת כמה תהליכים הקשורים לתודעה של היחיד בנוגע לאפשרויות הטמונות בו לצד טכנולוגיה סביבתית ההולכת ונפוצה. במובן זה תיקון עולם במודע ושלא במודע מתרחש היום … המשך קריאת הפוסט תיקון עולם (1)
תיקון עולם (2)
הדור הצעיר בארצות המערב, המכונה דור ה-Y שבא לעולם לאחר שנות השמונים, גדל בתרבות אשר הדבירה את האידאולוגיות הקולקטיביות למיניהן, ובמקומן טיפחה (ויש שיגידו העריצה) את העצמי של היחיד. לשלכות השליליות של תרבות זו אנו עדים בכל יום במיוחד בתוצרי התרבות המקיפה אותנו. אבל להתמקד רק בהשלכות השליליות, זאת תהיה טעות ותמונה חלקית של המציאות. … המשך קריאת הפוסט תיקון עולם (2)
תיקון עולם (3)
שיח על אחריות, כמו כל שיח אתי, הוא שיח בראש ובראשונה על ערכים: אילו ערכים עלינו לאמץ בתקופה כה הרת גורל בהיסטוריה ואילו לדחות. המצב היום בו אנו פועלים ביחידות קטנות, יחסיות, של ערכים, אינו מאפשר לבנות דבר בר קיימא. קיימות אחראית דורשת אחדות וזהות בערכי יסוד. זהות ערכית? מיד נדלקת נורה אדומה והדמיון מפליג … המשך קריאת הפוסט תיקון עולם (3)