היכן האמת יכולה לקבל ביטוי? למשל במדע, היכן שאין התערבות של הנטייה האנושית היחסית שתוארה לעיל. המדע מאפשר להתגבר על היחסיות תוך תיאור המציאות בשפת הפורמליזם הלוגי או המתמטי המתגבר על המטעה שבתופעה הנראית לחושים האנושיים. לדוגמא לא היינו יכולים לדעת על התהליך האבולוציוני האיטי והמורכב אם הסתמכנו רק על העכשיו החושי (כשם שעשו עד מחצית המאה ה-19), או לא יכולנו לדעת על מבנה האטום אם הסתמכנו רק על הנראה מבעד למיקרוסקופ המשוכלל ביותר, ללא התיאוריה המתמטית הנלווית לו. המדע בכוחו לעזור לברר סוגיות בנושא האמת: ניקח לדוגמא תפיסות גזעניות שעד לפני כ-80 שנים עוד היו להן מהלכים בקרב רבים. בכוחו של המדע להוכיח שאין הבדל מנטלי בין הגזעים. אין "יותר טוב" בעניין הגזעי. כל בני-האדם יכולים להגיע להישגים שווים בהינתן תנאי חיים שווים, ולכן טענת מדרג הגזעים בטלה ומבוטלת, על אפם וחמתם של הגזענים שעוד נותרו בימינו. המדע הוא שיטה ביקורתית וניסויית שעובדת בגלל נטרולה את המרכיב האישי, את השיפוט האנושי המוטה בשל הרגש הסובייקטיבי או החינוך שקיבלנו. מנחה את הגישה המדעית התפיסה שלכל אירוע ודבר בעולם יש חוקיות וסדר ביסודו. אין אנו רואים אותה או שהיא משתנה או בלתי נראית זה בגלל המוגבלות שלנו (ההכרתית או הזמנית). החשיבה המדעית היא אולי הצעד המשמעותי ביותר בהיסטוריה בתחום גילוי האמת. משום שהיא מציגה את המציאות ללא תיווך חושיו המטעים והמוגבלים של האדם. היא גם היחידה שבאמת הביאה תועלת מוחשית ומוכחת לאדם, בניגוד לשיטות מחשבה אחרות שמהר מאוד הפכו דיקטטוריות ודאגו לצמצום הידע, המדע בהנחות היסוד שלו הוא אנטי-אידיאליסטי – כלומר שומר על ענווה, ניסיון ועמידה לביקורת ולשינוי (שמיושמות גם כאשר יש פגימות פה ושם לאור נטיות אנושיות אנוכיות – גאווה, תחרות, קנאה, ממון וכדומה). אם אמרנו שאמת מוחלטת היא מן הנמנע, הרי שאמת אובייקטיבית יחסית בהחלט אפשרית והיא החקירה המדעית שאת תוצריה המוחשיים והבלתי מוחשיים מלווים אותנו היום בכל רגע נתון. האמת המדעית מעניקה לנו וודאות מספקת להתקיים בעולם בוודאות ויציבות יחסית ודומה שיותר מכך בתחום האמת הפיסיקלית לא נוכל לבקש.
כאן הבהרה חיונית לבחינת האמת מהזווית האנושית:
נבחין בשני מאפייני מושג: אמת חווייתית ואמת תיאורטית. החווייתית מתארת את מה שמתרחש בהכרתי כרגע בהיותי ער ופיכח (אני עכשיו יושב וכותב ברכבת, המים רותחים עכשיו וכדומה). התיאורטית מתארת את האפשרות הטמונה באובייקט או אירוע מסוים שהתרחש או יתרחש (הייתה אישה בקיבוץ משמר-השרון שקראו לה מרים מרגלית, הפרי הוא הפוטנציאל שבזרע, השמש תזרח מחר בבוקר וכדומה). האמת החווייתית וודאית לנו יותר מהאמת התיאורטית, אך לשתיהן תוקף אמת בהינתן תנאים מסוימים חופפי מציאות. שני מבני לוגיקה אנושית יעזרו לנו לברר את שאלת האמת בפרדיגמה החויייתית והתיאורטית: הראשון, הלוגיזם האמפירי, המברר טענות אמת בכלי ההיגיון השכלי הכוללים אינדוקציה, השערה, הסקה הוכחה וכדומה. השני, האינטואיציה וההרגשה ש"מעבר לפיזיקה" (כאן אני כולל את האמונה, התחושה, ההשראה, החלום, האקסטזה). המבנה הראשון מקור תוקפו בזיקה שבין ההכרה שלנו ליסוד ממנו צמחה – העולם. זאת הסיבה שהידע על העולם קיים, נגיש ושווה לכל נפש החפצה בו. האמת החווייתית הלוגית והאמת התיאורטית הלוגית, ניתנות להוכחה במונחים אנושיים. שני סוגי האמת הללו, אם הם נבחנים בכלי ההיגיון הנתונים לנו, קרי המדעים המדויקים והנחות היסוד שלהם והלוגיקה של השפה והנחות הטיעון התקף, הם הביטוי הטוב ביותר למה שאנו יכולים להחשיב כעובדה או אמת במונחים אנושיים.
המבנה השני המבוסס על כלי האינטואיציה האנושית, כבר חייב בסוג של הכנה נפשית מוקדמת ואינו נתון אוטומט לכל אדם. . לכל אורך ההיסטוריה האנושית, הקושי הגדול בכל הנוגע לאמת התעורר במישורי האמת החווייתית-תיאורטית ואינטואיטיבית, והיא מקור הקושי שלנו היום בבואנו לדון בנושא. זאת משום שכאן בכדי להיחשף למושגי אמת, עלינו ראשית "להכשיר את הכלים" האינטואיטיביים. רבים אינם עושים את הפעולה הנדרשת של חיבור לצדדים האינטואיטיביים בנפשם, ולכן זהו מבנה המושפע בקלות ע"י הנטייה האנושית היחסית והסובייקטיבית. לכן גם אין מבנה הידע האינטואיטיבי יעיל בפני החקירה הלוגית המסודרת. למשל היגד נפוץ כגון "אני מרגיש נוכחות אלוהים בקרבי" יתכן ויורגש ע"י אנשים רבים לאורך זמנים שונים ותרבויות שונות, ועם זאת אין לנו את הכלים לכמת אותו לכדי ביטוי מנטלי אחד נכון לכל.
אך זאת יש להפנים בהקשר שלנו: ההיגד האינטואיטיבי הוא אמנם הכי קשה לביסוס ועם זאת הכי אנושי. כלומר, האדם רוצה בו, מקווה לו, מאמין בו. בעוד האמונה והתקווה הן מרכיבי יסוד הכרחיים בתחושת המשמעות של האדם, כלומר, מרכיבי יסוד שיתקיימו כל עוד מתקיים היצור האנושי, לעולם יהיה מקום לוגי ואמתי להיגד האינטואיטיבי. רבים ניסו להכחידו במאות האחרונות ולא עלה בידם, בדיוק בשל כך. אלה מישורים אנושיים שלא ניתן לשלול את תוקפם האמתי בעזרת הלוגיקה המדעית. היום אנו יודעים שעלינו לשלב את המחשבה האינטואיטיבית בכל פרדיגמה של אמת, יחדיו עם הפן הלוגי, בכדי לתעל את תובנותיה למען תבונה אינטגרטיבית ושלמה.
בכל הנוגע להכוונת האדם בדרכיו בעולם (אתיקה), כאן אנו חייבים לשלב את האמת האינטואיטיבית בכל חזון עתידי – כלומר נתינת הדעת לכלים רגשיים שהחשיבה המדעית מתעלמת מהם. רגש מהווה מרכיב מרכזי במבנה האישיות שלנו, בין אם הוא בא לידי ביטוי ובין אם פחות. כלי ההרגשה המנטליים שהתפתחו בתקופות ובסביבות חיים מהקשוחות שניתן לדמיין, הנם סנסורים רגישים ביותר לקליטת אותות ופירוש המציאות הסובבת אותנו ותכליתם במקור לצרכי ביטחון אישי. דוגמא לכך ניתן למצוא בפעולתו של המנגנון הרגשי של העולל בזיקתו עם העולם, בעיקר עם דמויות בהן הוא תלוי כגון אב או אם. חוויותיו המוקדמות של העולל-ילד מתפרשות בהתאם למנגנון רגשי יחסית פשוט על הציר של ביטחון לחוסר ביטחון, ומעצבות את האישיות שלנו באופן דרמטי לאור פירוש זה. אנו נושאים את המבנה הרגשי במרבית שנות חיינו בבחינת מטען נפשי שרובו או מכוסה או חשוף מדי. האתיקה של האחריות דנה בתופעה בה הרגש יצא מאיזונו הבריא והשלכותיות של רגש לא מאוזן על עולם האדם וסביבתו.