השאיפה באתיקה של אחריות היא לבסס ערכי דאגה ואחריות במרחב האישי, הבין-אישי ובין האדם לסביבתו, ולחזק את הזיקה שבין המרחבים, מתוך הבנה שהאחד תלוי בשני לקיומו הבריא. בשורות הבאות אנסה לברר את משמעם של ערכי הדאגה והאחריות, את ההצדקה לביסוסם וכן את חשיבותם עבורנו, החיים בעידן משברי אך גם רווי הזדמנויות. כמעט כל הגות פילוסופית … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (1)
תגית: פילוסופיה
אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (2)
מהזווית המוסרית, פגימותו של היחיד משפיעה באופן בלתי נמנע על הסביבה, שכן תחושת שגשוג פנימי, לפי תפיסות אחדות, היא תנאי הכרחי לשגשוג חברתי ואקולוגי בר-קיימא. אני מדגיש בר-קיימא משום שניתן להיות אדם מוסרי גם ללא תחושת שגשוג נפשי וללא תחושת משמעות בחיים. אלא שהטענה באתיקה המודרנית ובמיוחד בזרמים הדתיים שלה, שאין לאדם יכולת לקיימות מהותית … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (2)
אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (3)
דוגמא אחרת לעניין השגת המשמעות בחיינו היא הטענה שהיכולת לחוויית משמעות תלויה ביכולת לביטוי כנה. לא כנות במובן ה"ריאליטי" הגס של ימינו, אלא כנות הנובעת ממקום הפוך לו - מחשיפה ויישום של הממדים הפנימיים הרגישים באדם המגלמים בתוכם ערכים של אחריות, אותנטיות, קהילתיות ועוד. היכולת להכיר ולתת ביטוי לרגישות המובנית בכל אחד מאתנו. היא אולי … המשך קריאת הפוסט אתיקה של אחריות כפי שאני מבין אותה (3)
על פירוד וניהיליזם מוסרי
האדם המודרני נתון במצב של משבר אישי, חברתי וסביבתי. שורש המשבר נעוץ, לפי דעות אחדות, בתחושה של פירוד בתפיסת הממשות של האדם. בין האדם לבין עולמו הפנימי והחיצוני קיימת מעין מחיצה המונעת ממנו "להרגיש" כראוי את עצמו וסביבתנו. לפירוד זה נודעת משמעות הרסנית, שכן האדם חווה את הממשות כמרחב זר נטול משמעות, מאבד את ערכה ומשמעותה, … המשך קריאת הפוסט על פירוד וניהיליזם מוסרי