נניח איש, דייג עני, בעל דוגית רעועה אך מנוסת ימים היוצא אל הים הסוער ונכנס פנימה היכן שמצולות הים, גובה הגלים ומשטר הרוחות מאיים לכלותו בכל רגע. דווקא שם, במקום שבגינו צוחקים עליו בני עירו, הוא מטיל את רשתותיו בבקשו לו ולבני ביתו את הדגים העסיסיים ביותר. נניח שהוא עושה זאת כל יום ואף פעמיים ביום. שמא הייתם מחשיבים אותו נבון? ואם היה בידכם לשאלו על מנהג מסוכן זה והיה אומר שכך היא משמעות החיים, שמא הייתם מחשיבים את דבריו נבונים?