ציינתי את ביטויי הרווחה הנפשית, את היצירתיות והמוסריות מתוך מימוש 'האני הגבוה' כפי שהוא בא לידי ביטוי בתפילה. ברצוני להוסיף כי מצב מנטלי זה אין משמעו אדם שליו רוח, נטול יצרים, שכל דבר עובר לידו בשלווה סטואית. הפוך מזה: התפילה מעודדת אדם ער, קשוב, מגיב, יצרי, חיוני ואנרגטי. אלה לא מופנים לכיוונים של יתר עצמי או להכרעת האחר, כשם שרואים במערכות יחסים רבות בימינו, אלא לשם העלאת האחר ורצון לחלוקת השפע הפנימי עם האחר.
במובן זה התפילה קשורה מבחינתי בקשר הדוק לאתיקה של אחריות.