אצל יונס ושכטר שהזכרתי באחת הרשומות הקודמות אנו מוצאים פילוסופיה קיומית המבקשת להתמודד בדיוק עם אתגר שרטוט אדם האחראי לעצמו ולעולמו. למרות הבדלים במוקד החקירה הפילוסופית (יונס מתמקד בתופעה הביולוגית ושכטר בממד הדתי בנפש האדם), הרי שכמה הנחות יסוד דומות מונחות ביסוד הגותם. אציין מתוכן שלוש אשר יכולות להנחות אותנו בבקשתנו לתיקון האדם:
- מוניזם (אחדות) פילוסופי: קו בולט בפילוסופיה של השניים הוא חוסר הצמצום שלה ב"שיטה אחת". שניהם מציגים תיאוריה אחת קוהרנטית השואבת את תוקפה ממקורות השפעה שונים ומגוונים. כך למשל ניתן למצוא בהגותם איחוי של רעיונות משדה הדת והחילוניות, העת העתיקה והמודרניזם, חשיבה מדעית והומניסטית, עיוניית ופרגמטית. כמו אומרים לאדם – אל לך להסתפק ב"אמת" אחת. כל אמת מורכבת מאמתות רבות, ופלורליזם תבוני זה עליך לאמץ.
- ביחס לקיומו של האל, טבעו ויחסו עם בני האדם הרי ששניהם מחזיקים בתפיסה שניתן לכנותה "חילוניות רליגיוזית"*. משמע שהיסוד האלוהי נוכח בעולם וניתן להכירו בחווייה ההכרתית הפנימית או אף דרך לימוד מדעי הטבע בעולם התופעות. אולם זוהי אלוהות משוללת כוח פעולה אקטיבית בעולם והיא נדרשת לאדם להשלמת תכלית הבריאה באמצעות הפעולה המוסרית. לפיכך עבור יונס אין טעם לשאלה "היכן היה אלוהים בשואה?" או עבור שכטר לשאלה "מדוע רע לצדיקים?". את הצדק האדם צריך לחשוף ולדרוש מתוך עצמו, מתוך שימצא בזיקה ליסוד האלוהי המצוי בנפשו. צדק כאן משמעו גם תבונה להבחין בין עיקר ותפל, חיוני ומכשיל, ראוי ושאינו ראוי וכדומה באלה.
- בהמשך לסעיף הקודם ניתן לראות ששניהם מציגים ממשות בעלת ממד מוסרי. ממשות אשר האדם הנחשף לערכים הדתיים או אפילו רק לרבדי הערכים הביולוגיים שלה, מגלה שם נטייה למעשה מוסרי כלפי האחר כגון דאגה ואחריות. יונס מציין למשל בהקשר זה את תכונת הדאגה לקיומם של הצאצאים אצל כל מין ביולוגי כמצביע לאחריות המוטלת על האדם. אצל שכטר האדם ה"על-אנושי" הוא זה הנחשף ושואב ומשמעות מהממד הדתי בנפשו, והנחשף גם לערכים מוסריים הכופים עצמם על נפשו להיותו מיטיב עם סביבתו.
בהתייחס לשלושת הרעיונות שצויינו למעלה: המוניזם, האדם כסוכן השינוי המוסרי והממד המוסרי של הממשות, האם לא ניתן להניח שיש לנו כאן תשתית רעיונית מספקת ולו רק בכדי לדרוש ביום מן הימים מבנה תרבות אחראית וברת-קיימא שמקורה באדם היחיד וממנו הלאה אל הגרעין המשפחתי, הקהילתי, המדינתי והעולמי?
*המושג נלקח ממאמר של פרופ' רון מרגולין על האנס יונס: Hans Jonas and Secular Religiosity in The Legacy of Hans Jonas: Judaism and the Phenomenon of Life, 2008, p. 232