ללא ספק מי שחושיו חדים ותבונתו בריאה שם לב לעובדה שאחד האיומים הגדולים ביותר הניצבים לפתחה של תקופתנו, הוא המשבר הסביבתי המתאפיין בפגיעה של האדם במקורות האוויר, המים והמזון המקיימים אותו ואת שאר האורגניזמים התלויים בהם. האיזון העדין אשר שימר במשך מיליוני שנות חיים בכדור הארץ את המארג האקולוגי בין צורות החיים לסביבה שבה הן תלויות, עומד בפני נקודת שבר שלא הייתה כדוגמתה בהיסטוריה. אנו חיים בעידן של שימוש רחב היקף בתוצריו המעשיים של המדע, רכיבי הטכנולוגיה, בניצול משאבי הטבע, תוך תחרות על משאביו המוגבלים. במציאות הקיימת, צורת חיים אחת, האדם, מצמצמת והורסת באופן שיטתי את שטחי המחיה של צורות חיים אחרות ואת המקורות הטבעיים שבהם היא עצמה תלויה.
באופן כללי ניתן לומר כי עד לעת המודרנית שרר שיווי משקל בין הסביבה ליצורים השונים החיים בה, בין המינים השונים ובין בני האדם וסביבתם. האדם, אשר בטבעו מסתמך על אמצעים חיצוניים – אובייקטים או בעלי חיים – לקיומו, התפתח במשך אלפי שנים תוך שטביעת האצבע האקולוגית שלו נשארת מקומית באופייה. הסיבה לכך הייתה שהאדם הסתמך על אמצעים פשוטים, שיכלו לגרום לסביבה נזק מוגבל בהיקפו. מצב זה השתנה כשלתמונה נכנסו המרכיב הטכנולוגי ותוצריו, שפותחו על ידי האדם מאז המהפכה התעשייתית ובעקבותיה.
הברכה שהביאה עמה המהפכה התעשייתית, בדמות טכנולוגיה העומדת לשירות האנושות, לוותה בראשיתה באופטימיות גדולה ותרמה תרומה משמעותית לשיפור רווחת החיים של האדם בתחומים כמו רפואה, רווחה חומרית, הארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים. בראשית "העידן המכני" הטכנולוגיה הייתה כלי שרת חיוני ואמצעי לייעול תהליכי ייצור ולשינוע המוצרים. דוגמא לכך היא המצאת מכונת האריגה פיתוח של הבריטי אדמונד קרטרייט, (Edmund Cartwright), שהפכה את ייצור הבגדים לפשוט והגבירה את נגישותם להמונים. אך עם פיתוחן של טכנולוגיות מזיקות יותר ובעלות השלכות שליליות על הסביבה נכנס "העידן המכני" לשלב חדש – מהיר יותר, יעיל יותר ובצד הסביבתי – מזיק יותר. שכן ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ונעשית נפוצה ונגישה, מתברר כי לצד יתרונותיה הרבים טמונים בה צדדים שליליים, כמו זיהום סביבתי וניצול המשאבים המוגבלים מלכתחילה של כדור הארץ. פיתוח יישומים טכנולוגיים הופך לא פעם את הברכה שמביאה עמה הטכנולוגיה לקללה (דוגמה מוכרת היא ניצול האנרגיה האטומית לצרכים צבאיים).
פוטנציאל הרווח הכלכלי הטמון במוצרי הטכנולוגיה הביא לכך שהם "אומצו" על ידי התעשייה וכוחות השוק בתחילת המאה ה-20. כך המוטיבציה והסקרנות המדעית והתיאורטית כמו גם התועלת המעשית לאדם שהניעו את המחקר המדעי בראשית דרכו, נדחקו לאחור בשל ההשלכות הכלכליות של הטכנולוגיה. השעבוד של הטכנולוגיה ותוצריה למערכת הכלכלית, המונעת על ידי השאיפה להרחבת אמצעי הייצור ולהפצת המהפכה התעשייתית במקומות שונים בעולם, אשר נשלטו על ידי המעצמות המתועשות, הלך וגבר והן הפכו ממכשיר לרווחת האדם למכשיר המשרת בני אדם השייכים לקבוצות כוח צבאיות, כלכליות או פוליטיות. לתפוצתה הרחבה של הטכנולוגיה מאז ולמעשה עד היום, מוסיפה העובדה כי היא נתפסת בכל מקום כסמל לקדמה וכמנוע לפיתוח כלכלי ולחירות, ולכן אין חסמים רגולטוריים ברמה המדינתית ואין עליה הגבלות משמעותיות שיכולים להגביל או לכוון את התפתחותה.