בסופו של דבר אני מהרהר באופק השאיפות של האדם בזמננו. לשם מה כל הטרחה שאנו טורחים כל היום? אילו מטרות אנו מבקשים להשיג? כיצד אנו מנסים לממש אותן? האם זה שווה את כל הטרחה?
לעתים נדמה שאופק השאיפות צר להחריד ולכן גם מנעד הפעולות שלנו. נדמה שוויתרנו על האפשרות לחיות בסיפוק והנאה בעולם הזה ואנו מסתפקים בשיירים ומנסים בכל כוחנו להגיע לקו הסיום של מסלול החיים עם כמה שפחות פגעים. יש שיגידו שהם חיים בשביל אידיאל דתי ויש שיגידו עבור הילדים ויש שיגידו שאין משמעות אמתית לעולם זה ובסופו של דבר כולנו מריונטות על חוטים בלתי נראים, לוקחים חלק בקומדיה אלוהית, ולכן עלינו להשתדל לצחוק יחדיו עם אלוהים.
עבורי זה עצוב לחשוב שאין כמעט היום מי שחי עבור מה שאני מכנה מימוש "האדם במלואו" (מכאן גם מקור כתובת האתר של הבלוג). חיים למטרת מימוש משמעותי של חייו שלו, תוך עזרה למימושם אצל אחרים.