רבים כתבו על חשיבות התפילה אך מעט דובר על ההנאה ממנה – ההנאה שבחיבור אל האלוהות, ואת תחושת השחרור שיש בזמן ולאחר התפילה רוויית הכוונות, תוך התגברות על המחסומים המונעים את הזיקה אליה. כך משבח מחבר תהילים את קרבת ה': " אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי; אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי. יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי; אָנֹכִי, אֶשְׂמַח בַּיהוָה." (תהלים, קד:לג-לד). הנאה מטפיזית מתוך זיקה אל יסוד נעלם בעולמנו היא אולי צורת ההנאה היותר מזוככת שיש בחוויה הפנימית שלנו.