לא פשוט לחיות, כך אומרים. לחיות משמעו להיות בהתגברות מתמדת. כל יצור חי מתקיים בקבוע הכרתי זה לטובת קיומו. העולם מקום אלים, בכך אין ספק. כמה אתגרים ופגעים עומדים בדרכו של כל חי. מספיק לראות את היחסים בין האובייקטים השונים בו בכל דרגותיהם לאורך ההיסטוריה בכדי להבין על מה מדובר. תנאי יסוד זה של הטבע בא לידי ביטוי באופן בולט אצל החי האנושי. האדם החושב משמעו חי אשר קיבל "איבר" נוסף (וקפיצת מדרגה משמעותית בתחום זה ביחס לחיים אחרים) שיתמוך במסלולו לתחושת ביטחון – הקוגניציה (או השכליות) הבוחנת, מבררת, מסיקה ומדמיינת – זה יתרונו וסוד הצלחתו הגדולה של האדם ריבון העולם.
דומים חיינו למסלול מכשולים. כל אחד מאתנו מנסה לסיים את המסלול עם כמה שפחות נזקים לעצמו ולסביבתו הקרובה. אנו מכלים מיטב כוחותיו להתקיים בבטחה ובאושר. אנו מתבוננים לצדדים ורואים רבים הניזוקים מפגעי הגורל או פגעי עצמם…תחושות וודאות וביטחון (שליטה) הן לפיכך דבר שאנו שואפים לו באופן טבעי. הדרישה לסדר ותבנית מחשבה בהירה והגיונית מתפתחים בחייו אדם, כמו גם בהיסטוריה האנושית, בהתאם לאופן בו אירועי חיים מאיימים גורמים לתחושה שאנו יכולים לאבד שליטה שתעלה לנו בבריאות הגוף או הנפש (אצל ילד התלוי בקיומו לחלוטין בסביבתו הדבר בולט במיוחד). אין דבר מפחיד עבור אדם או עם הרוצה לשרוד מאשר חוויה מפרקת המאיימת לפרק את מושגי הסדר הפנימי, ולמעשה – את הקיום.